כל מה שחייבים לדעת על המערכת הבנקאית - חלק ב'

אני די שמח לראות שהכתבה הראשונה על המערכת הבנקאית יצר התעניינות רבה ואני אמשיך בדיוק מאותה נקודה שבה סיימתי את הכתבה הראשונה.

בסוף הכתבה הראשונה שאלתי מדוע נעשתה התייעלות במערכת הבנקאית בשנים האחרונות שכללה פיטורים של מעל עשרת אלפי עובדים וסגירה של מאות סניפים? אין צורך לפרט מה זו התייעלות כי אני מניח שכולנו מבינים מה זה אומר, אבל חשוב לדעת שברוב המקרים התייעלות בחברה מגיעה בזמנים קשים שבה החברה מתמודדת עם מספר משברים שעלולים לשים קץ לחברה בדיוק כמו חברת TEVA לפני מספר שנים.

ברוב המקרים התייעלות מגיעה כדי לשפר את מצבה הפיננסי של החברה כדי להפוך אותה ל"רזה" יותר, יעילה יותר כדי שתוכל להתמודד מול התחרות שגוברת וכנראה להיחלץ מהמצב שאליו נקלעה החברה. במקרה של המערכת הבנקאית ההתייעלות הייתה ככל הנראה מסיבה אחרת.

"במערכת הפיננסית המשתנה והמשתכללת כתוצאה מהתחרות הגוברת בשווקים הפיננסים בשנים האחרונות, הן בעולם והן בישראל, התייעלותה של מערכת הבנקאות הינה כורח המציאות לצורך שמירה על יציבותה ברת־קיימה". פסקה זו נלקחה מהסקירה על המערכת הבנקאית של הפיקוח על הבנקים לשנת 2022 ואני מסכים עם כל מילה שנרשמה בסקירה אבל באותה נשימה נרשמו גם הדברים הבאים: "עם התמתנות הצמצום במספר המשרות חלה מגמת עלייה בשכר הממוצע למשרה ששילוב הצמצום במספר המשרות עם העלייה בשכר הממוצע הותיר את סך כל הוצאות השכר והנלוות בין השנים 2022-2015 ללא שינוי ניכר".

בעמוד 92 בסקירה ניתן לראות גרף שבו רואים שמספר המשרות ירד בכ-23% משנת 2012-2022 אבל מאידך המשכורות והוצ' נלוות גדלו בכ-36% באותם שנים.

מה אנו למדים מכך?

שההתייעלות נבעה ככל הנראה בשביל לשלם שכר גדול יותר לחלק גדול מהעובדים ולא כי הבנקים היו חייבים להתייעל או שמא חששו מתחרות. דרך אגב, הגידול בשכר היה במשרות השכר הבינוניות-גבוהות (מעל 360,000 ש"ח בשנה) על חשבונן של משרות ברמות שכר נמוכות (מתחת ל-360,000 ש"ח).

ריכוזיות? נו אז…

חלק גדול מהתגובות שקיבלתי טענו שריכוזיות זה לא בהכרח דבר רע וייתכן שבכלל לא קיימת ריכוזיות במערכת הבנקאית בישראל. אז בואו נמשיך בסקירה של הפיקוח על הבנקים שם ניתן לראות בעמוד 30 גרף של מדד ריכוזיות הרפינדל-הירשמן (HHI) משנת 2015-2022 שמציג לנו שלמרות הפרדת חלק ניכר של הקבוצות הבנקאיות מחברות כרטיסי האשראי ולמרות וועדת שטרום שהוקמה בשנת 2015 ע"י קרנית פלוג ומשה כחלון לשם בחינת דרכים להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים בישראל ניתן לראות שהריכוזיות נשארה בדיוק באותה נקודה כמו שהייתה ב-2015.

מעבר לפיקוח על הבנקים ניתן לראות גם בויקיפדיה וגם בסיכום של וועדת שטרום שעל פי מדד הרפינדל והירשמן (HHI) נמצא כי הריכוזיות במערכת הבנקאות הישראלית גבוהה במידה ניכרת מהממוצע באיחוד האירופי.

למה?

השאלה הזאת לא מפסיקה לקפוץ לי לראש.. בעשור האחרון ראינו שהמערכת התייעלה בענק והרווחים פשוט מגיעים לשיא חדש כל שנה.
למה לא להוזיל מעט את המוצרים אם יש "שוליים רחבים מאוד"? קראתי מאות דפים משנת 2012, 2014, 2016 ו-2023 ואף על פי כל השינויים שנעשו שום דבר לא באמת השתנה!

יחס יעילות, זוכרים?

בשנים 2013-2014 יחס יעילות (דיברנו בפרק א') של המערכת הבנקאית הייתה גבוהה מאוד ביחס ל-OECD. בזמנו טענו בוועדות השונות שאם המערכת הבנקאית תצליח להפחית את יחס היעילות (הוצ' תפעול לחלק בסך הכנסות) הנטל יפחת מהצרכן שמשלם על מערכת יקרה כי יחס היעילות היה לקוי וגבוה. כיום, בשנת 2023 המערכת הבנקאית בישראל מציגה יחס יעילות מהטובים בעולם כולו עם שיפור מדהים!
האם זה הוזיל לאזרח עלויות? תענו אתם…

דיגיטל, נוחות וכו'

זוכרים שדיברנו בפוסט הקודם על צמצום מספר הסניפים בשנים האחרונות עקב מעבר לדיגיטל? אז ככה, במהלך השנים קרה דבר מעניין מאוד. רובנו המוחץ מעדיף לבצע פעולות בדיגיטל, הרי זה נוח וידידותי למשתמש אבל שימו לב מה קורה תוך כדי המעבר לדיגיטל..

  • בשנת 2018 65% מהפעולות נעשו דרך ערוצים ישירים ו-35% נעשו דרך הסניף – 38.3 מיליון פעולות בוצעו באותה שנה.
  • בשנת 2019 72% מהפעולות נעשו דרך ערוצים ישירים ו-28% נעשו דרך הסניף – 40.4 מיליון פעולות בוצעו באותה שנה.
  • בשנת 2020 87% מהפעולות נעשו דרך ערוצים ישירים ו-13% נעשו דרך הסניף – 65.4 מיליון פעולות בוצעו באותה שנה.
  • בשנת 2021 89% מהפעולות נעשו דרך הערוצים השונים ו-11% נעשו דרך הסניף – 75.3 מיליון פעולות בוצעו באותה שנה.

עוקבים מה קרה?

לנו יותר נוח ולכן אנו מבצעים הרבה יותר פעולות, יותר פעולות יותר עמלות. אה ודרך אגב, הוצ' על דיגיטל לא פגעו ברווחיות הבנקים, אלא ההפך הוא הנכון.

תראו, יש לי כל-כך הרבה מה לרשום על כל מה שקראתי על המערכת הבנקאית בחודשים האחרונים שלצערי לא מעניינים את הציבור.
הציבור עסוק ברכישת בית בכל מחיר, הציבור עסוק בקניית רכב חדש ולכן מרבית הציבור בכלל לא מרגיש שההוצאות השנתיות על משכנתא, מינוסים, הלוואות נוגסות בחלק הארי מההכנסה של רוב משקי הבית.

כאשר לא מתרחשת תחרות בסקטור מסוים אנחנו לא מרגישים בעייתיות כזו או אחרת ולכן אנו מפנימים ומקבלים שזה מה שיש! ביום שתהיה תחרות והמחירים ירדו בקיצוניות אנחנו נבין כמה שנים חגגו עלינו בזמן שחשבנו שאנו אלה שחוגגים עליהם.

זוכרים את הסלולר?

משפחה הייתה משלמת מאות ואלפי שקלים כל חודש במשך שנים רבות כי חשבנו שזה מה שיש… מסתבר שלא היינו צריכים לשלם כל-כך הרבה, פשוט היינו רדומים בדיוק כמו שאנחנו עכשיו. אם החזקתם מעמד עד פה ואהבתם תרגישו חופשי לעשות לייק שאני אדע האם להכין פרק ג'.

כל הנאמר בכתבה הוא בגדר דעה אישית, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות פיננסיות. בנושאים פיננסיים יש להתייעץ עם מומחה.
כתבה מאת: ארז לוי
5 1 הצבעה
דירוג כללי
הירשם
להודיע על
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות

תוכן עניינים

כתבות נוספות שעלולות לעניין אתכם
ניתוח מניית נטפליקס

מניית נטפליקס צנחה ב-9% ברבעון הראשון של 2024

אינטראקטיב ברוקרס

הגיע הזמן לחקור את אינטראקטיב ברוקרס!

בנק בישראל

כל מה שחייבים לדעת על המערכת הבנקאית - חלק ב'

מניות אפל

חברת אפל חזרה למרכז העניינים וטיפסה 6% - תוצאות רבעון 2 ש...

טסלה

מניית טסלה ממריאה 12% לאחר פרסום הדוחות!! [TSLA]

פייסבוק

חברת פייסבוק צנחה ב-20% ב-Q1 של 2024

0
נשמח לשמוע את דעתכם, אנא הגיבוx