חופש כלכלי – משאלה ראלית, או סתם פנטזיה ריקה? הרעיון הבסיסי אומר שנוכל לחיות רק מהתשואה על ההשקעות אבל בשונה מ"חופשה כלכלית", אני (באופן אישי לגמרי) לא באמת רוצה לא לעבוד יותר לעולם.
אני פשוט רוצה את החופש לבחור:
- במה אני עובד.
- כמה אני עובד.
- ובשביל מי אני עובד.
רגע של המתמטיקה, ונמשיך – כמה הון צריך בשביל 20K בחודש, שהם 240K בשנה (או 280 לפני מס)? לפני שנשאל לכמה הון צריך להגיע, צריך לשאול עם איזה השקעות יהיה לי נוח לחיות, ועד כמה המילה פסיבי רלוונטית אליהן.
בהשקעה בדירות בארץ למשל, נקבל כ 2.5% – 3% דמי שכירות ביחס להון, וזה אומר שאני צריך דירות בשווי 10מ׳ כדי ליהנות מההכנסה שרציתי. אם אני מכוון למשיכה פסיבית משוק ההון, 7 מ׳ יספיקו (לפי משיכה קבועה של 4% בשנה). ואם אני מכוון לנדל״ן בחו״ל אני כבר מדבר רק על 4 מ׳ (לפי תשואה של 7% בשנה). תיק פסיבי מניב של כ- 5% תשואה הוא סביר והגיוני ואולי ואפילו נהיה מופתעים בו לטובה.
ומכאן, הדרך אל החופש תלויה ב- 3 משתנים:
- ההכנסה שאנחנו מכוונים אליה.
- ההון שצריך ביום שבו אנחנו אומרים ״שלוש ארבע ו…״
- זמן – באיזה גיל אני רוצה להיות כשאגיע ליעד.
למעשה אנחנו צריכים לחלק את החיים לשני חלקים:
- החלק שבו אנחנו עובדים וצוברים את ההון.
- והחלק שמתחיל מרגע שהגענו אל ההון הזה.
בחלק הראשון של החיים אנחנו עושים שני דברים
- מחליטים כמה כסף זה בשבילנו חופש כלכלי – את זה עושים בעיקר בלהתרגל לרמת החיים שלנו כאן ועכשיו. אין לכם מושג כמה זו נקודה חשובה. מה לעשות שלדברים טובים קל יותר להתרגל, ואם תרגישו בבית עם הוצאות של 30K – 35K – 40K, אז הסכום שתצטרכו להגיע אליו יגדל בהתאם. זו אחת המלכודות הגדולות בדרך אל החופש – לעדכן את מחיר החופש מדי פעם. מעטים האנשים עם הכנסה פסיבית של 10,000 בחודש שמרגישים שהם בחופש. מעטים גם אלו שמרגישים חופשיים עם ל- 20 אלף, ומה לעשות שמעטים הם אלו שמצליחים להגיע ל- 40,000 בגיל סביר.
- והדבר השני – צוברים כסף בדרך אל היעד. עד שיהיה לנו מספיק, מותר להשקיע גם בהשקעות עם המון תשומות ויזמות וגם בהשקעות ממונפות ללא תזרים ואפילו בהשקעות ממונפות עם תזרים שלילי, ויותר מכך, גם בהשקעות מסוכנות עם סיכויים להפסדים פה ושם. כל מה שצריך לעמוד לנגד עינינו היא הגדלת ההון.
בחלק השני של החיים אנחנו טורפים את כל הקלפים
מנזילים השקעות ישנות, מפטרים מהמינופים שהביאו אותנו עד הלום, ומשנים את מבנה ההון שלנו כך שיתחיל לתת תשואה חודשית. צריך לזכור שלא כל ההשקעות נולדו שוות ולצד התשואה הצפויה, נרצה להתחשב גם בסיכונים וגם ב ״עלות המטרד״ כשאנחנו מתכננים עם איזה השקעות נרצה לחיות שנים ארוכות קדימה. קחו למשל נדל״ן מניב בארה״ב, יש הבדל בין לצמוח כך ובין לנהל אחר כך 15 – 20 יחידות להשכרה ב- 80K דולר כל אחת, ועוד לספר לעצמנו שמדובר בהכנסה פסיבית. זה לא! וקחו למשל השקעה ממונפת עם תזרים שלילי (הדרך המועדפת עלי לצמיחה), ברור שאי אפשר להמשיך ככה אל עבר החופש כי אז אולי נזדקן עשירים אבל החלום שלנו היה לחיות חיים מאושרים וליהנות מהתזרים עוד בגלגול הזה.
חלק השלישי של החיים
ואם כבר הזכרתי גיל, נראה לי שזה הזמן לשאול – בן כמה אני היום ומתי אני רוצה להיות שם? נחזור למשוואה הישנה והמעצבנת מבית הספר – זמן כפול מהירות שווה דרך. הדרך – הפער בין הכסף שיש לנו היום ובין הסכום שאליו אנחנו רוצים להגיע. המהירות היא התשואה – קצב הגדלת ההון. והזמן, נו אתם יודעים. אין מה לדאוג, יש לנו מלא ממנו. וכשיש לנו הרבה ממנו זה נראה כאילו הוא לא יתמעט לעולם, אבל פתאום, יום אחד הוא כמו מדרון חלקלק. עף טס נעלם ולא עושה חשבון.
אם אתם באמת מפנטזים על חופש כלכלי, עכשיו זה זמן לא רע להתחיל לתכנן את זה.