איך עובדת המערכת הבנקאית בישראל!

פעם נשאלתי על ידי חבר את השאלה הבאה: "אם הייתה לך האפשרות לבחור חברה אחת מתוך החמישה מגזרים הבאים מה היית בוחר?
סייבר, טכנולוגיה, קמעונאות, בנק או רפואה – עניתי בלי להסס בנק!!! ברור שבנק כי בנק לא צריך לעשות יותר מידי כדי לייצר כסף.

תחשבו על זה לעומק ותנסו לדמיין מה "רמי לוי" צריך לעשות כדי להביא מוצר למדף או דמיינו כמה אמצעים נדרשים כדי לייצר תרופה או כמה שלבים נדרשים כדי להציב אייפון בחנות.

מה בנק עושה?

שלא תבינו אותי לא נכון, אין בכוונתי לזלזל אני פשוט חושב בקול "מה בנק עושה"? אנחנו יוצאים לעבוד, אנחנו מחויבים להפקיד את הכסף שלנו אצל הבנק והוא שומר לנו על הכסף שעל פניו גם זה שנוי במחלוקת הרי הכסף שלנו בפועל בחשבון בנק אבל אם כולנו נלך ביחד למשוך את כספנו מהבנק זה לא יתאפשר מסיבות רבות.

בנק פשוט צריך להמתין שכספנו יזרום אליו והוא זה שמחליט מה לעשות בכסף. הבנק מחליט למי להלוות מהכסף שלנו ללא ידיעתנו והבנק גובה על זה ריבית בלי לשתף אותנו. הבנק לוקח את כספנו ומפקיד אותו אצל בנק ישראל כדי לקבל ריבית הרבה יותר גבוהה ממה שהוא משלם לנו אם בכלל.

בקיצור, בואו נתקדם הלאה שלא ישמע חס וחלילה שאני מקטר כי אני לא, מדינה צריכה בנקים חזקים והם עמוד התווך של המדינה. צריך הון ראשוני גבוה מאוד כדי להקים בנק ואותם אנשים הביאו את ההון שלהם מה שרוב האזרחים לא יכולים לעשות.

ריכוזיות, מונופולים, דואופול!

לפני שנתחיל את הנושא המורכב של המערכת הבנקאית אנו צריכים להבין שהמערכת הבנקאית נשלטת ע"י חמש קבוצות בנקאיות.
לאומי, פועלים, טפחות, דיסקונט והבינלאומי כאשר מתוך ה-5 קבוצות קיים דואופול "שתי חברות השולטות ברוב גדול של שוק מסוים תתוארנה כדואופול, אף שקיימים בו מתחרים נוספים מלבדן." שתי הקבוצות שהם לאומי ופועלים החזיקו בכ-57% מסך נכסי המערכת נכון לסוף 2022.

בואו ניגש למנה ראשונה:

אומנם בנקים מרוויחים יותר כאשר הריבית גבוהה אבל בפועל המרווח בין מה שהבנקים משלמים לבין מה שהם מרוויחים בסביבת ריבית אפסית מטיבה הרבה יותר עם הבנקים.

בואו נראה דוגמא מהדוחות של בנק לאומי בשנים 2019-2023:

חשוב לי לציין לפני שנמשיך שהדוגמא היא על בנק לאומי כי הוא הבנק האחרון שניתחתי אבל מה שאני כותב תופס גם על בנק "הפועלים" ושאר הבנקים היותר קטנים (מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי).

• בשנת 2019 הכנסות מריבית היו 10.3B והוצ' ריבית היו 2.3B מה שאומר שהבנק שילם כ-22% מההכנסות מריבית.
• בשנת 2020 הכנסות מריבית היו 9.3B והוצ' ריבית היו 1.3B מה שאומר שהבנק שילם כ-14%.
• בשנת 2021 הכנסות מריבית היו 10.8B והוצ' ריבית היו 1.3B מה שאומר שהבנק שילם כ-12%.

שימו לב מה קרה משנת 2022 כאשר הריבית החלה לעלות.

• בשנת 2022 הכנסות מריבית זינקו ל-18.6B והוצ' ריבית היו 5.6B מה שאומר שהבנק שילם כ-30%.
• בשנת 2023 הכנסות מריבית קפצו ל-33.6B והוצ' ריבית היו 17.6B מה שאומר שהבנק שילם כ-52%.

אנו למדים מכך שכאשר הריבית גבוהה הבנק משלם לציבור יותר כסף והוא מרוויח יותר כסף אבל לפי הדוגמא לעיל אנו מבינים שכאשר הריבית אפסית המרווח בין מה שהבנק מרוויח לבין מה שהבנק משלם מטיב עם הבנק. מה גם בסביבת ריבית אפסית אין רעש ציבורי נגד הבנקים כמו עכשיו (לא שזה באמת משנה משהו).

בואו נמשיך למנה הבאה, הכנסות שאינן מריבית (אני אתייחס רק לעמלות) על אילו עמלות מדובר?

• ניהול חשבון
• כרטיסי אשראי
• הפרשי המרה
• פעילות בניירות ערך
• טיפול באשראי
• עמלות מעסקי מימון

ועוד המון עמלות שאת רובם חלקנו הגדול לא מכיר.

אני יודע שיש חלק קטן מהציבור שלא משלם עמלות (גם אני, לפחות לשנה הנוכחית) אבל זה לא מעניין את הבנק כי אם נמשיך בדוגמא של בנק לאומי אנחנו נראה שהעמלות ב-5 שנים האחרונות נעות בממוצע סביב ה-3.5 מיליארד שקל כבר המון שנים. הכנסות מעמלות של בנק לאומי הסתכמו בכ-17.2 מיליארד שקל ב-5 שנים האחרונות בלבד. אתם יודעים מה, בואו נתעמק בזה טיפה יותר כדי שנבין את המספרים שקשורים לעמלות בלבד… ב-5 שנים האחרונות הכנסות מעמלות של חמשת הבנקים היו:

1. בנק "הפועלים" כ-22.6 מיליארד שקל.
2. בנק לאומי כ-17.2 מיליארד שקל.
3. בנק מזרחי טפחות כ-11.7 מיליארד שקל.
4. בנק דיסקונט כ-15.8 מיליארד שקל.
5. בנק הבינלאומי כ-7 מיליארד שקל.

חברים וחברות ב-5 שנים האחרונות הכנסות הבנקים מעמלות בלבד הסתכמו בכ-74.3 מיליארד שקל!!! אני חושב שחלק גדול מהציבור כולל אני לא מבין בכלל את המשמעות של הסכומים הללו אבל היי לפחות הבנק לא יגבה ממני עמלות לשנה הנוכחית *סתם שתדעו שבשנות ה-90 היה דבר שנקרא "פיקוח על עמלות"

"מה אתה רוצה מהבנקים"?

תמיד שואלים אותי את השאלה הזאת ואת האמת מהבנקים אני לא רוצה כלום אבל מבנק ישראל הייתי מצפה להיות רגולטור מתחשב קצת יותר ממה שהוא כיום.

הייתי מצפה לתחרות גדולה יותר כדי שתטיב עם הציבור ואני אישית חושב שזה די מקומם שהבנק החדש שצץ בשנתיים האחרונות קיבל רישיון בנק אחרי 40 שנה שלא ניתן רישיון לשום גוף (לא יודע כמה ניסו להוציא רישיון אם בכלל).

נתונים כלליים:

בשנת 1974 מספר התאגידים הבנקאיים בישראל עמד על 64 כיום קיימים 16 בלבד (כולל בנקי חוץ, בנקים לקידום עסקים ועוד).
הסיבה לקיטון במספר התאגידים נבע הודות למיזוגים של בנקים קטנים לתוך קבוצות בנקאיות ובנוסף סגירתם של מוסדות כספיים.

נקודה חשובה: מדובר במספר נמוך מאוד בהשוואה בין לאומית גם ביחס למדינות דומות מבחינת סדרי גדול ומאפיינים אחרים.

• בשנת 2012 היו 1,231 סניפים ונכון לסוף 2022 היו 991 סניפים ועוד 70 "סניפים" ללא כוח אדם.
• הרווח הנקי של חמשת הבנקים בסוף 2023 הגיע לשיא כל הזמנים והסתכם בכ-26 מיליארד שקלים.
• המערכת הבנקאית הקטינה את מצבת העובדים בשנים האחרונות ביותר מ-10% ועד כמה שאני בעד התייעלות ואני חושב שזה חשוב בכל גוף.

אני שואל את עצמי מדוע נעשתה ההתייעלות הזאת לדעתכם? מי שמעוניין לשמוע את התשובה לשאלה ומעוניין בפרק ב' צריך לעשות לייק בלבד כדי שאדע שזה מעניין אתכם.